היעוד שלי הוא לשבת כאן ולכתוב, היעוד שלך הוא לשבת ולקרא. היעוד שלנו הוא להיות, להינות מהיצירה של חיינו שנפרסת בפנינו בכל עת. "הבעיה" מתחילה כאשר אנו מרוכזים בחסר, במה שאנחנו לא, וזהו המצב התודעתי בו רבים מאתנו שרויים.
לכולנו מגיע לחיות את החיים שאנו רוצים, לחוות חוויות, לחיות את האמת של חיינו. אך מה היא האמת הזו? האם היא אמת חיצונית לנו או ביטוי פנימי?
האם היא קבועה מראש או שמה אנו אמורים לבחור בה בכל עת? כאשר אנו בוחנים את העולם מנקודה של נפרדות, של חוסר, של רצון להיות מישהו אחר במקום אחר, חיינו הופכים לחוויה מתסכלת, לא שלמה.
דע את עצמך:
השלב הראשון וההכרחי הוא לדעת את עצמנו, מי אני? מהם החוזקות והחולשות שלי? מהם הנטיות הטבעיות שלי ומהם הקולות החיצוניים? מה ברצוני להשיג ומה אני רוצה להגשים?
תהליך הבחינה מתחיל למקד עוגן הכרחי, זהות המחויבת לחיים בהם היא בוחרת. הרי שאיננו יכולים להיות הכל וכל בחירה באה על חשבון בחירה אחרת. בחירה של חיי זוגיות מאושרים והקמת משפחה לא יכולה להתגשם בשלום יחד עם אמונה שאנו זקוקים לחופש תנועה ועצמאות שחיי רווקות מאפשרים.
כך גם בחירה בקריירה משגשגת ומצליחה לא יכולה להתגשם בשלום יחד עם דרישה לזמן פנוי בלתי מוגבל. לכן תהליך ההכרות עם האמונות שלנו, עם הקולות הפנימיים שלעיתים יכולים לסתור או להגביל זה את זה הוא שלב ראשון והכרחי.
אי בחירה:
כאשר העולם הפנימי שלנו עשיר ברצונות סותרים רבים מאתנו פשוט בוחרים לא לבחור ובוחרים לתת לחיים להתגלגל. אנו מסבירים זאת באמרות כמו "מה שצריך לקרות יקרה" או "זה יגיע" וכו'. לעיתים קרובות אנו מגשימים רצון מסויים אך גם הישג זה ללא תהליך הבחירה המודע מלווה בתחושה של פיספוס עקב רצון נסתר להיות גם במקום אחר, עדיין משהו חסר. וכך אנו נעים במעגל קסמים כואב של חוסר סיפוק.
משהו על בחירה:
הבחירה היא הזכות והחופש שלי להגדיר מי אני כרגע, מה אני בוחר כרגע, זה אינו אומר שבחירה שכזאת מאפשרת חיים בהם אני מנווט את חיי בשליטה מלאה וכל רצונותיי מתגשימים כצפוי, לא. החופש הוא להגדיר לאיזה כיוון אני בוחר לנווט את חיי ולהינות מההפתעות בדרך. המפתח הוא להשתתף במשחק ולא לעמוד מהצד כצופה לא מעורב ושיפוטי.
בחירה מעודדת אותי לקחת צד, כן להיות מישהו. להתחייב לדרך וכמובן להשאר עם הפתיחות וההבנה שחיינו בסופו של דבר יהיו שילוב של הבחירות שלנו והדברים שאינם בשליטתנו המלאה; הלא צפוי, המפתיע, הלא נודע. בל נשכח, יש גורם נוסף שמשחק תפקיד והוא אלוהים.
משהו על אלוהים:
אלוהים, אקסיסטנס, נשמתנו הגבוהה או כל שם אחר שנבחר בעצם מתייחס לנסתר. לכל מה שאיננו יודעים שאיננו יודעים, בוא נקרא לו לשם הדיון - החיים.
נראה שלחיים יש כוונה תבונה ודינמיקה משלהם והם מזמנים לכולנו אתגרים שונים ומשונים שברגע ההווה לא תמיד אנו מבינים את פשרם ותרומתם המלאה.
דבר אחד ברור, גישה חיובית, מקבלת ובוטחת שהאתגרים וההפתעות מעצבים את חיינו ומחשלים יכולתנו להיות יותר; יותר ממה שציפינו, יותר ממה שיכולנו לקוות, היא גישה המאפשרת לנו לחוות את החיים במלוא יופיים והדרם.
בוא נאמר שהחיים הם ציור, לדוגמא מפגש בין מכחול לקנבס. במבט חטוף ניתן להסיק שמה שיצר את הציור הוא תנועות המכחול... אך למעשה לכך נוסף אלמנט נוסף והוא זה שבסופו של דבר מעצב ויוצר את הציור עצמו - האם זהו רגש, רעיון מופשט או השראה?
כך גם בחיינו אנו יכולים לבחור נוף לציור, לעמוד מול הקנבס עם המכחול ביד אך הציור עצמו בסופו של תהליך יהיה גילוי של עולם פנימי משתנה, לא צפוי שלאיטו נגלה.
כן, כדי לאפשר ליצירה להתגלות צריך לקנות את הצבעים, לפנות את הזמן ופיזית לצייר אך ללא קבלה עצמית ופתיחות לאפשר לעצמנו לטעות ולציור לגלות את עצמו היצירה לא תהיה שלמה, קסומה.
יעוד והגשמה:
בהמשגה גסה ניתן לומר שיעוד מורכב מבחירה, הגשמה ואלוהים, מי שלא בוחר ומחכה לאלוהים או לקיום שיעשה אותה שלם – חסר.
מי שמגשים בחייו ועושה ללא בחירה מודעת - מרגיש חסר.
מי שבוחר ביעדים ומטרות אך מתעלם מהטבע הלא צפוי, המשתנה של החיים - חסר מתאכזב ונכשל.
אין מרשמים לאושר ושלמות היא לא דבר שיש למצוא או לרקוח. לעתים צריך להוסיף לבחירה והגשמה קצת קלילות, סבלנות וקסם כדי להרגישה. לעיתים לקסם יש להוסיף קצת בהירות גבולות ומיקוד – תקווה או יעוד ששווה עבורם לחיות.
לעיתים צריך פשוט להרגע ולזכור שהכל בסדר וגם לתהליך שיוצא משליטה יש יופי ויעוד.
לעיתים יש פשוט להאט ולהעמיק בתשומת לב ונוכחות לשאלות כמו מי אנחנו, מה מספק אותי באמת, מה משמח? ובעיקר מי אנו רוצים ובוחרים כרגע להיות במשחק החיים.
